אלי, בדרכי.

מחשבה, עשייה ומה שביניהם. הגלוי והנסתר, כאן ועכשיו

טל (מוקדש לבתי)

מאת: Eli Moravia פורסם ביום: 6 בינואר, 2018 קטגוריות: שירת חיי

בחוץ נעו צמרות עצים, סופו של חורף לא חמים.
חדר קר ומנוכר וקצת מודאג- התבוננת בי ואמרת "אל דאג".
פעם אחת קיבלה חיים בחזרה במעטה חמים,
והפעם נעניק לה את כל החיים.

בחוץ פסקו מתנועתן צמרות עצים,
בחדר זרח האור הלבן ונעשה נעים.
התבוננת בי ואמרת- הנה היא,
התבוננה בי היא וכל כולה תום חיים.

ערסלתי אותך אל בין זרועותיי,
אל חומו של עולם הגשתיך.
בלונדינית ושפתי דובדבן,
התענגת על חום העולם.

חולפות להן השנים, סביבך הכל נעים.
איזו נסיכה, נשמע מכל עבר המשפט
ואת את כולם מסובבת אט אט.
מתבוננת בעיני תכלת, דובדבן החיוכים.

מי ייתן ויעניק לך אלוהים-
מלוא חופן מנעמים.
מערסל אותך אל בין זרועותיי,
ילדה שלי, אעטוף ואשמור חמים.

תגובה אחת ל “טל (מוקדש לבתי)”

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) כותב:

    כתיבה מהממת לבחורה מקסימה

הוסף תגובה !