אלי, בדרכי.

מחשבה, עשייה ומה שביניהם. הגלוי והנסתר, כאן ועכשיו

שחר (מוקדש לבני)

מאת: Eli Moravia פורסם ביום: 15 במרץ, 2016 קטגוריות: שירת חיי

בחשכת הליל עת יללת התן את האוויר הטחוב מפלחת,
צליל פסיעות נשמע על עלווה לחה
ערפילי ליל ירח עטפו את היער הקדמון,
מותרים מעט מאד למציאות, הידד לדימיון.
בעיניים קרועות לרווחה מנסה לגשש דרכו-
צועד האדם לעבר הכלום.

קול שאינו נשמע, אור שאינו נראה- הנחה אותו בדרכו,
מושכו כאבן השואבת פיסות מתכת ושאר שאריות.
מנסה לבלום צעדיו, מנסה לסגת לאחור
בליבו יודע כי אל לו להמשיך, אך גופו כבעל חיות משלו,
רגליו אינן נשמעות לו.

פתח פיו בזעקה, אך כל קול לא נשמע.
ריאותיו הלחות איימו להתפוצץ, אך- כלום.
כך המשיך הלאה, קדימה, הכיוון האחד אותו ידע.
חש ברגליו כלי העלווה הלחה מפנה מקומה למשהו מוצק יותר,
עליצות מלאה את ליבו, התקווה, התקווה להיחלץ.

קרן אור אחת, באופק נראתה, מנחה אותו אליה.
נמשך אליה, חש כי נדחף יותר ויותר ללא שליטה.
הנהר גואה, רוגש, נהר הכמיהה למשהו חדש.
אין פחד בליבו, רק חשש.

גבר האור ונהייה מקרן בודדת למשהו רחב יותר,
פתוח יותר, אוורירי יותר, פחות טחוב.
קרחת יער, חש, פרץ של אור מסנוור
עטף את גופו וביד נעלמת נדחף לאדמה.

אין יותר לחות, אין יותר עמימות או ערפול.
יש אור בוהק, יש יותר אוויר שאינו לח וטחוב.
פתח את פיו וניסה לזעוק, קולו לא נשמע לו.
זעקה אדירה פרצה מגרונו, שולחת מריאותיו את כל שהצטבר.

נשא עיניו מעלה והביט ומלבד זעקה לא יכול היה להגות דבר אחר.
אוזניו שמעו צליל מוכר,
מילים שאותן שמע רק במעומעם, כעת היו ברורות וצלולות-
ברוך הבא לעולם,
בן זכר,
שחר.

 

תגובה אחת ל “שחר (מוקדש לבני)”

  1. קורסיה יצחק כותב:

    בחור מדהים פשוט מדהים

הוסף תגובה !